#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לקצוץ לולב מקרקע של נכרי	"אין לישראל לקצוץ [בין בא""י ובין בחו""ל] משום שסתם גזלנים הם אלא הנכרי [או ישראל אחר] יקצוץ ויזכה בו הישראל מדין יאוש ושינוי רשות ויכול לברך<br>בדיעבד כשר אם יש לו רשות<br>[יש מקילים באופן שלא מוחזקים כגזלנים ותלוי לפי הזמן]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה יכולה לאגוד את הלולב	"טוב ליזהר בזה<br>והיינו האגד של כל המינים, אבל מה שאוגדים למעלה יכולה.<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין הלוקח לולב מחבירו סתם ביום הראשון	"יצא דמסתמא מתכוון באופן שיצא, [אבל אם אמר מפורש בלשון שאלה או שאינו יודע שלא יוצאים בשאול אינו יוצא]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ליטול לולב של חבירו בלא רשותו	"שרי ודוקא יום אחד ואסור להוציאו ממקומו ואם יכול לברר צריך לברר.<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין פסול הדר בשאר ימים	"לשו""ע יוצא<br>לרמ""א אינו יוצא ואפשר להקל רק בשעת הדחק.<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ניטל הפיטם בשאר ימים האם יוצא בו	"אם אין אחר יכול לצאת ויש מפקפקים לענין הברכה ובהצטרף עוד ספק יכול לברך<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נכרי יכול לאגוד את הלולב	"ברמ""א כתב שכשר<br>לכתחילה לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם המודר הנאה מלולבו של חבירו או של עצמו האם יוצא בו	"ביום הראשון לא יוצא דצריך לכם&nbsp;<br>בשאר הימים יוצא דלא נקרא הנאה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אסר על עצמו אכילה מאתרוג האם יכול לצאת בו	"מחלוקת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לולב של עיר הנדחת	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לולב של אשרה של ישראל	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לולב של אשרה של נכרי	"לכתחילה לא יטול אבל אם נטל בשאר ימים יצא&nbsp;<br>יש מחמירים שלא לצאת בו אפילו בדיעבד קודם שנתבטל<br>אם הישראל התכוון לזכות דינו כשל ישראל שאינו יוצא בו [אא""כ זכה בו אחרי הביטול]<br>ביום הראשון יוצא רק אם ביטל הנכרי<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים בלולב גזול או גנוב	"ביום הראשון לא יוצא [בין לפני יאוש ובין לאחר יאוש]<br>בשאר ימים דעת השו""ע שיוצא בדיעבד<br>דעת הרמ""א שאינו יוצא ויחזור ויטול אבל לא יברך לחשוש לשיטות שיצא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א וסעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לולב בעיר האם יטול גזול	"רק בשאר הימים ולא ביום הראשון<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שגנב לולב מנכרי האם יוצא יד""ח"	"לא עד שישלם<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין&nbsp;גזל לולב ושיפהו	"אם לא היה מתוקן לפני זה יצא אפילו בלא יאוש ואפילו ביום הראשון<br>אבל לא יברך<br>י""א שאם היה יאוש אפשר לברך ויש חולקים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גזל לולב והיה שינוי רשות	"יצא אפילו בלא יאוש ואפילו ביום הראשון<br>אבל לא יברך<br>י""א שאם היה יאוש אפשר לברך ויש חולקים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קנה לולב הגזול ע""י המצוה"	"לא יצא וצריך לחזור וליטול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לולב הגזול לאחרים	"ביום הראשון לא יצא [אא""כ היה יאוש]<br>בשאר ימים דעת השו""ע שיצא ויש אחרונים שמחמירים, אבל יש שקיימו דברי השו""ע&nbsp;<br>אין לברך<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין היורש לולב הגזול	"ל""ח שינוי רשות ודינו כדין הגוזל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקחת לולב מהאריס שלא בידיעת בעל השדה	"אין לקחת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ישראל יכול לקצוץ לולב משדה של עצמו שקנה מהנכרי	"לא יקוץ וכדין שדה של נכרי<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לקחת לולב מאילן הנטוע לפני ע""ז אבל לא עובדים את האילן"	"מותר&nbsp;אם נטעו לצורך שמשיהם לאכול פירותיהן ולא נטעו אותן לשם הע""ז<br>&nbsp;[אך אם יש אחר אפילו שאינו יפה כמוהו יש אין לקחת את זה]&nbsp;<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבדו לאילן האם הלולב מותר	"אסור&nbsp;<br>אם גדל אח""כ וקצר הנכרי הוי ביטול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אתרוג החסר בשאר ימים	"כשר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אתרוג שנקבוהו עכברים בשאר הימים	"לא יטלנו משום מאוס עד שיסיר ניקור העכברים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אתרוג היבש או המנומר שחתך היבשות או הנמור	"פסול משום שבא מכח פסול ויש חולקים&nbsp;<br>במקום הדחק יכול לסמוך להקל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ארבעת המינים&nbsp;הפסול משום ע""ז בשאר הימים"	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ארבעת המינים בשאר ימים כשפסול משום שאינם מינם	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ארבעת המינים בשאר ימים כשפסול משום שאין בו שיעור	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אתרוג שיש בו חזזית בשאר ימים	"לשו""ע כשר<br>לרמ""א פסול<br><table><tbody><tr><td>בשעת הדחק יש להכשיר</td></tr></tbody></table><br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לולב השאול ביום השני [בחו""ל]"	"יטול בלא ברכה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אדם שמתנה שלא בודל מהאתרוג בביה""ש של לילה השני&nbsp;"	"יכול לאכול ביום השני&nbsp;<br>י""א שלא לסמוך על תנאים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נאכל חלק מהאתרוג האם מותר ליום אחר	"נחלקו האם צריך שישתייר רובו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצאת באתרוג בשאר ימים שאסור באכילה	"פסול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אתרוג של ערלת חו""ל"	"מותר אף ביום הראשון<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אתרוג של דמאי	"כשר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין&nbsp;אתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור	"פסול ביום הראשון יש להקל בשאר הימים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ארבעת המינים הפסולים ביום הראשון, ביום השני בחו""ל"	"נוטלים ולא מברכים ואי""צ לטרוח לחפש אחר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ד' מינים היבש בשאר הימים	"יש מחמירים משום כל המתים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאין נמצא ד' מינים כשרים בעיר	"נוטלים ולא מברכים&nbsp;<br>[אבל אם יש בעיר צריך לטרוח]&nbsp;<br>הפסולין מחמת שאינן מינן כגון הדס שוטה וצפצפה או מורכב פסולים אפילו בשעת הדחק<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רק חלק מהד' מינים בעיר	"יטול מה שנמצא ב' או ג' מינין ויעשה כל הנענועים וכן הש""ץ ובלבד שלא יברך<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רק חלק מהד' מינים בעיר האם יטול מינים אחרים	"לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול&nbsp;לחתוך אתרוג לב' או ג' חלקים ולחלקו ולצאת בו	"לא אפילו בשעת הדחק דלא מיקרי אתרוג<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך על ארבעת המינים יבשים בשעת הדחק	"אם לא נמצאו בעיר לחים רק יבשים אזי כל הארבעה מינים נוטלין ומברכין <br>אם יש לו יבשים גמורים ויש לאחרים לחים גמורים מברכין על הלחים דוקא ואפילו בדיעבד לא יצא <br>בארצות שאין נמצאין לולבים והדסים לחים גמורין וגם היבשין אינן יבשים גמורים מברכין על היבשים שיש לו אפילו לכתחלה<br>במקום שנמצאו אצל אחרים לחים גמורים לכתחלה לא יברך על היבשים שלו אפילו אינן יבשים גמורים ובדיעבד כשבירך יטול עוד הפעם הלחים שאצל אחרים בלא ברכה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול ליטול לולב ודאי פסול אם אח""כ יהיה לו של חבירו"	"בודאי פסול יכול ויברך אח""כ&nbsp;<br>בספק פסול לא יטול דלא יכול לברך אח""כ<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תרמט סעיף ו		
